<h1>צרור הכסף הקצר, דרך ד' שער א'</h1>
<h2>דף ט.</h2>
המוכר שדהו שלא באחריות ויצאו [עליו] עסיקין, אם עד שלא החזיק בה, יכול לוקח לחזור בו. ואם משהחזיק בה אינו יכול לחזור. ואיתיה פ"ק דמציעא. ופירש הרשב"א החזיק בה, כגון אחר שיצאו עליה עסיקין עשה חזקה דדש, דגלה [דעתיה] דניחא ליה. אבל לא החזיק בה אחר העירעור, [אז] אע"פ שקודם עשה בה חזקה חוזר. והוא ז"ל [כתב] דוקא החזקה שעשה שהיא דש אמיצרא, שהיא קלה, אבל נעל גדר ופרץ, אפילו קודם העירעור אינו יכול לחזור בו. וכל שכן אם עשה מעשה מעולה מאלו החזקות שקנה.
<h2>דף יב.</h2>
החזיק בקרקעות לא קנה עבדים, דעבדא כמקרקעי, נמצא דאין קרקע נקנה אגב קרקע ואיתיה פ"ק דקמא. וכן [כתב] הרשב"א. וראיה [מדכתיב] [דה"ב כ"א] ויתן להם אביהם מתנות רבות לכסף וגו' עד ערים בצורות, מטלטלין אגב קרקע ולא קרקע אגב קרקע.
<h2>דף נב.</h2>
מסירת מפתח אינו מועיל רק [לענין] שאצ"ל לך חזק וקנה. ואיתיה פרק שור שנגח את הפרה. ור"ם פ"א דקנין [כתב] כזה. לאפוקי מרבינו שמואל [שכתב] דמהני במכר ושכירות ומתנה ואחים שחלקו.
